יום שני, 3 בספטמבר 2018


בית המשפט העליון אישר לחלט כספים ורכב של סוחר סמים

בית המשפט העליון הכריע לאחרונה בערעור שנסוב על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופט מ' לוי) בת"פ 52031-06-16 מיום 24.1.2017, לחלט רכב ומזומנים שנתפסו בחזקת המערער, משהוכרז כסוחר סמים, וזאת בהתאם לסעיפים 36א(א) ו-(ב) בצירוף סעיף 31(6) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973.

המערער הורשע, על-פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, סחר בסם מסוכן, שיבוש מהלכי משפט, הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, הדחה בחקירה בנסיבות מחמירות, נהיגה ללא רישיון נהיגה ונהיגה ללא ביטוח חובה.


ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס- נוסחה למיליון הראשון

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע



בגין עבירות אלה נגזרו על המערער 30 חודשי מאסר בפועל לצד עונשים נלווים, שאינם מעניין הערעור דנן.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, ביקשה המדינה להכריז על המערער כסוחר סמים, ולחלט רכב מסוג מאזדה 3 מס' רישוי 79-917-64 (להלן: הרכב), שנתפס בחזקתו, אך רשום על שם אחד מוחמד אבו סייף (להלן: אבו סייף); וכן כסף מזומן, שאף הוא נתפס בחזקתו, בסך 5,040 ש"ח ו-212 דולר (להלן: הכספים).

בדיון בפני בית משפט קמא ובמסגרת הסדר הטיעון, הוסכם כי המערער יוכרז כסוחר סמים, ולעניין החילוט המבוקש תובאנה ראיות הצדדים.
נועם קוריס

המחלוקת בין הצדדים נסבה בבית המשפט המחוזי על סוגיית מקור הכספים שחילוטם התבקש, ועל סוגיית הבעלות על הרכב.

בבית משפט קמא נשמעו עדותם של המערער שלפנינו, עדותו של אבו סייף, אשר על פי הנטען מכר את הרכב למערער וללירן חאיב (להלן: חאיב), ועדותו של זה האחרון. כמו כן, הוצגו מסמכים, ובכלל זה זיכרון דברים שבין אבו סייף לחאיב (עליו הוא חתום).

המשיבה נסמכה בבקשה לחלט את רכושו של המערער (הרכב והכספים) על שתי חזקות המעוגנות בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן: פקודת הסמים המסוכנים); האחת קובעת כי רכוש של סוחר סמים ייראה כרכוש שהושג בעבירה של עסקת סמים, אלא אם כן הוכיח הלה, בין היתר, כי האמצעים להשגתו היו חוקיים. השנייה עניינה ברכוש שנמצא בחזקת סוחר סמים, ולפיה רכוש זה ייראה כרכוש שלו, אלא אם כן הוכיח שהרכוש הוא של זולתו.

לשיטת המשיבה, המערער לא עמד בנטל המוטל עליו לסתור את החזקות הנ"ל, ומשכך יש לראות ברכוש שנתפס בחזקתו כרכוש שהושג בעסקאות סמים.

לגישתה, הרכב נרכש על-ידי המערער מאבו סייף, אולם לא נרשם על שמו מאחר שטרם הועברה מלוא התמורה על-ידו.

מנגד, טען המערער כי לא הוכח שמקור הכספים בעסקאות סמים, וציין כי מקורם בעבודתו כמתופף, תוך שהוא מפנה, בין היתר, לאמור בהודעותיו במשטרה, ולעובדה כי הכספים נמצאו בשטרות "קטנים", דבר, שלשיטתו, מחזק את גרסתו.

בעניין הרכב, טען המערער כי הושכר לו ואינו בבעלותו, והסביר כי זיכרון הדברים נערך "למראית עין" על מנת להבטיח את אבו סייף מפני נזקים שייגרמו לרכב עת נמצא בשימושם של חאיב והמערער. לחלופין טען כי העסקה נערכה בין אבו סייף לחאיב, החתום על זיכרון הדברים כאמור, כאשר אין לאחרון קשר לעבירות בהן הורשע המערער.

בית משפט המחוזי קבע כי לא עלה בידי המערער לסתור את החזקות המעוגנות בפקודת הסמים המסוכנים לפי מאזן ההסתברויות, הן בעניין הכספים והן בעניין הרכב.

בהתייחס לכספים, ציין בית משפט קמא, בין היתר, כדלקמן:

"מעבר לאמירות הכלליות (אף אם בשלבים הראשונים של חקירתו) כי השיג את הכספים מעבודתו כמתופף, הוא (המערער – י' א') לא תמך את גרסתו במסמכים או בעדים, או בכל ראייה אחרת".

משכך, ומשהוכרז המערער כסוחר סמים, לא עלה בידו לסתור את החזקה, לפיה מקור הכספים בעסקאות סמים.

באשר לרכב, מצא בית משפט קמא ליתן אמון בעדותו של אבו סייף, לפיה סוכם בינו לבין המערער על מכירת הרכב ולא על השכרתו. זאת בשים לב לזיכרון הדברים, אשר על אף שחתום על-ידי חאיב, צוין כי מכלול הראיות מלמד שהעסקה בוצעה מטעם המערער. משקבע בית משפט קמא כי הרכב שייך למערער, קמה החזקה לפיה מקורו בעסקאות סמים, אותה המערער לא הצליח לסתור.

בהקשר זה, יצוין כי בית משפט קמא מצא לדחות את טענותיו וראיותיו של המערער בדבר הפער הקיים בין מחיר המחירון של הרכב לבין המחיר הנקוב בזיכרון הדברים, שלשיטת המערער, מצביע על כך שלא מדובר בעסקת מכר. את החלטתו זו נימק בית משפט קמא, בין היתר, בכך שלא הובאה ראיה בעניין שווי הרכב, וזאת מבלי לדון בטענת המערער לגופה.

לנוכח האמור, ומשהמערער לא הצליח לסתור את החזקות המעוגנות בפקודת הסמים המסוכנים, קבע בית משפט קמא כי מקור הכספים והרכב בעסקאות סמים, והורה על חילוטם.

על חילוט זה הוגש הערעור לבית המשפט העליון, במסגרתו חזרו הצדדים על טיעוניהם בבית משפט קמא בדבר מקור הכספים ובדבר הבעלות על הרכב. בתוך כך, טען המערער כי שגה בית משפט קמא עת קבע כי הלה לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח את מקור הכספים לפי מאזן ההסתברויות, בשים לב לעובדה כי המערער היה במעצר, ויכולתו להביא ראיות להוכחת גרסתו מוגבלת.

בית המשפט העליון קבע, כי לא בנקל תתערב ערכאת הערעור בקביעותיה העובדתיות של הערכאה הדיונית, שבחנה את חומר הראיות והתרשמה באופן בלתי אמצעי מהעדים שבאו בפניה (ראו, למשל, ע"פ 2127/17 עלוש נגד מדינת ישראל, פסקה 32 (28.2.2018)).
          
ואכן, לא נמצאו במקרה זה כי סיבות דנן המצדיקות התערבות בהכרעותיו העובדתיות של בית משפט קמא בעניין מקור הכספים ובעניין הבעלות על הרכב, המבוססות על הערכת מהימנות העדים ועל הראיות שהוצגו בפניו.

סעיף 36א לפקודת הסמים המסוכנים דן בסמכות בית המשפט להורות על חילוט רכוש בהליך פלילי בגין עבירות סמים, ובתוך כך קובע בסעיף משנה (ב) כי משהוכרז אדם כסוחר סמים, יצווה בית המשפט בגזר הדין "כי בנוסף לכל עונש יחולט לאוצר המדינה כל רכוש של הנידון שהושג בעבירה של עסקת סמים, אלא אם כן סבר שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיפרט".

רבות נכתב על תכליות החילוט, ביניהן תכלית הרתעתית וייעול האכיפה כלפי עבירות סמים, אותן מבקש אמצעי החילוט להגשים באמצעות פגיעה כלכלית במבצעיהן, וזאת מתוך הבנה כי הרווח הכלכלי הצומח מעבירות אלו מהווה מניע מרכזי לביצוען (ראו, למשל, ע"פ 4496/04‏ עלי מחג'נה נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (11.9.2005); ע"פ 170/07מטיס נ' מדינת ישראל, פסקה 11 (19.11.2007); וכן דברי ההסבר לתיקון פקודת הסמים המסוכנים (מס' 3), התשמ"ח-1988, ה"ח 242, 245 (להלן: הצעת החוק)).

בהתאם, ולנוכח "הקושי לייחס סכום פלוני לעסקת סמים", כלשון דברי ההסבר להצעת החוק, עוגנו בפקודת הסמים המסוכנים חזקות המעבירות את נטל ההוכחה לעניין מקור הרכוש שחילוטו מתבקש והבעלות עליו, אל כתפי אדם שהוכרז כסוחר סמים (הצעת החוק).

במסגרת זאת, קובע סעיף 31(6) לפקודה כי רכוש של סוחר סמים ייראה כרכוש שהושג בעבירה של עסקת סמים, אלא אם כן הוכיח, בין היתר, כי האמצעים להשגת הרכוש היו חוקיים. לעניין זה, ממשיך הסעיף וקובע כי כל רכוש שנמצא בחזקתו או בחשבונו של סוחר סמים ייראה כרכוש שלו, אלא אם כן הוכיח שהרכוש הוא של זולתו.

בהקשר זה, הובהר בפסיקה כי נטל ההוכחה המוטל על כתפי סוחר הסמים להפריך חזקות אלה, הינו ברמה של הטיית מאזן ההסתברויות לטובתו (ראו, למשל, ע"פ 7475/95מדינת ישראל נ' בן שטרית ואח', פ''ד נב(2) 385, פסקה 9 (18.5.1998)).

במקרה דנן, קבע בית משפט קמא בעניין הכספים כי לא עלה בידי המערער להפריך את החזקה בדבר מקורם בעסקאות סמים, מאחר שלא הביא ראיות או השמיע עדים שיתמכו בגרסתו.

אומנם העובדה כי הכספים נמצאו בשטרות "קטנים" יכולה לכאורה לפעול לטובת המערער, ולחזק את גרסתו לפיה מקורם בעבודתו כמתופף. יחד עם זאת, בנסיבות העניין ובהיעדר ראיה אחרת העשויה לתמוך בגרסתו, לא מצאנו להתערב בקביעת בית משפט קמא, לפיה המערער לא עמד בנטל המוטל עליו בעניין זה, כאמור.

בהקשר זה, הבהיר בית המשפט העליון כי אין בידיו לקבל את טענת המערער, לפיה היה על המשיבה להפריך את גרסתו בדבר מקור הכספים. כאמור, משהוכרז המערער כסוחר סמים, קמה חזקה שבדין הקובעת כי רכוש שנמצא בחזקתו, ייראה כרכוש שהושג בעסקת סמים. לפיכך, הנטל היה על המערער לסתור חזקה זו לפי מאזן ההסתברויות, ומשלא עשה כן, מתגבשת החזקה.

בעניין הרכב, החלטת בית משפט קמא בדבר הבעלות עליו נתמכה בעדותו של אבו סייף, אותה מצא להעדיף על פני עדותם של המערער ושל חאיב, ובזיכרון הדברים שהוצג בפניו. משהתרשם בית משפט קמא מהעדים ובחר להעדיף גרסה אחת על פני האחרת, שנתמכה גם בראיה שהוצגה בפניו, לא מצא בית המשפט העליון מקום להתערב בהחלטה זו.

לנוכח העובדה כי החלטת בית משפט קמא בדבר הבעלות ברכב נותרה על כנה, קמה החזקה, לפיה נעשה שימוש ברכב לצורך עסקאות הסמים, אותה לא הצליח המערער לסתור, וממילא ההחלטה על חילוט הרכב בדין יסודה.

אשר על כן, משלא עלה בידי המערער לסתור את החזקות הקבועות בפקודת הסמים המסוכנים, החלטת בית משפט קמא, לפיה מקור הכספים והרכב בעסקאות סמים, נותרת על כנה גם לאחר הדיון בערעור בפני בית המשפט העליון.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.


יום חמישי, 14 ביוני 2018

עו"ד נועם קוריס – על המלצות משטרה, בנימין נתניהו, נוני מוזס ויאיר לפיד


עו"ד נועם קוריס – על המלצות משטרה, בנימין נתניהו, נוני מוזס ויאיר לפיד
התקשורת שטופה בימים אלו בהמלצות המשטרה שפורסמו לפיהן לדעת המשטרה יש להעמיד לדין באשמת שוחד את ראש הממשלה בנימין נתניהו וכן להעמיד לדין את נוני מוזס בגין הצעה למתן שוחד. רק לפני ימים ספורים הכריע בית המשפט העליון בעתירה שהוגשה כנגד המלצות המשטרה וכנגד פרסום המלצות המשטרה בתקשורת.
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – על המלצות משטרה בתקשורת

עו"ד נועם קוריס- נוסחה למיליון הראשון

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע

בתוך פרסומי המלצות המשטרה עולה, כי לדעת המשטרה הושלמה עבירה של הצע למתן שוחד על ידי נוני מוזס, הושלמה עבירה של מתן שוחד על ידי ארנון מילצ'ן ואף הושלמה פעמיים עבירת קבלת שוחד, על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו.
סיטואציה מעניינת במיוחד עולה מהמלצות המשטרה והפרסומים הקשורים אליהן ביחס ליו"ר מפלגת יש עתיד, מר יאיר לפיד אשר ככל הנראה מהווה את העד המרכזי בחומר החקירה נגד נתניהו.
כך או כך, כדאי אולי ללכת צעד אחד אחורה ולבחון את החלטת בית המשפט העליון בנושא ההמלצות, לפיה משטרת ישראל בכלל מכחישה שהיא מפרסמת המלצות לאחר חקירות ועומדת על כך שכל שנמסר מידיה לידי הפרקליטות הנו סיכומי החקירות.
בית המשפט העליון דחה את הבקשה לצו על תנאי המורה לשר לבטחון פנים
להנחות את מפכ"ל המשטרה שלא לצרף את המלצות משטרת ישראל בנוגע להגשת כתבי אישום בתיקי חקירה קיימים, המועברים לטיפולה של הפרקליטות, ובכלל זה בתיקי החקירה של ראש הממשלה, מר בנימין נתניהו.
בנוסף, ביקש העותר כי בג"צ יורה למשיבים להימנע מלצרף המלצות באשר להגשת כתבי אישום בתיקי חקירה קיימים, ובין היתר, בתיקי החקירה של מר בנימין נתניהו.
בית המשפט העליון הסביר, שהרקע הנורמטיבי הרלוונטי לעתירה
הנו סעיף 60 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב - 1982 המסדיר את
האופן בו מעבירה הרשות החוקרת את חומר החקירה המצוי ברשותה לפרקליט או
לתובע משטרתי. ביום 2018.1.3 ,תוקן הסעיף, במסגרת תיקון מס' 81 לחוק סדר הדין
הפלילי (חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 81 ,(התשע"ח - 2018 ,ס"ח 2679 ,92(
(להלן: חוק ההמלצות). חוק ההמלצות מטיל מגבלות על תוכנו של חומר החקירה
שיועבר מהמשטרה לפרקליטות, כך שזה לא יכלול את עמדת המשטרה בכתב, לעניין הגשת כתב אישום נגד נחקר, ובנסיבות מסויימות אף את עמדתה בשאלת התשתית הראייתית הרלוונטית לביסוס אשמתו. כמו כן, מטיל החוק סנקציה עונשית על עובד ציבור, המוסר את עמדתה של המשטרה בעניינים האמורים, לאדם שלא היה מוסמך לקבלה. הוראות חוק ההמלצות אינן מענייננו, נוכח סעיף 3 לחוק הקובע, כי הוראותיו "לא יחולו על חקירה שנפתחה לפני תחילתו של חוק זה".
ייאמר, שבשנת 2002 ,התקיים דיון בלשכתו של היועץ המשפטי דאז, אליקים
רובינשטיין, הנוגע לתוכן סיכום החקירה שמעבירה המשטרה לפרקליטות, ולשאלת
פרסומו של סיכום החקירה בציבור. בסיום הדיון, כך על פי תגובת המשיבים, הנחה
היועץ המשפטי דאז כי סיכום חקירה של הרשות החוקרת לא יכלול "המלצה" בדבר
העמדה לדין של חשוד, אך יכלול רכיבים אחרים, כגון ניתוח הראיות הקיימות בתיק,
התייחסות לשאלות משפטיות שונות, וכיוצא באלה.
בחודש מרץ 2003 ,פורסמה הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס' 1003.4
שעניינה "קווים מנחים לחוקרים, לתובעים ולדוברים בעניין פרסומים מחקירות" (להלן: הנחיה מס' 1003.4 .(אשר לשאלת פרסום סיכום תיק חקירה בפני הציבור, קובע סעיף 5)ג)(4 (להנחיית היועץ המשפטי, כי: "ככלל, לא יפורסם סיכום תיק החקירה, הנערך על- ידי הגוף החוקר בסיומה של חקירה, עם העברת התיק לתביעה. עם זאת, במקרים בעלי עניין ציבורי מיוחד, כשהגוף החוקר סבור כי יש עניין מיוחד בפרסום תמצית הסיכום, יוכל הגוף החוקר לעשות כן, לאחר התייעצות וקבלת הסכמת היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה. בהתייעצות ידונו הן עצם הפרסום והן נוסחו [...]".
עו"ד נועם קוריס יאיר לפיד

לטענת העותר, עורך דין במקצועו, על המשטרה להמנע מלמסור לפרקליטות
את המלצותיה, באשר להגשת כתב אישום בתיקי חקירה קיימים, לרבות בתיקי החקירה של ראש הממשלה, מאחר שהיא נעדרת סמכות שבדין לעשות כן. בהעדר הסמכה מפורשת בחוק להגיש את ההמלצות האמורות, כך נטען, לא ניתן להצדיק את הפגיעה האפשרית של ההמלצות בזכותו של הנחקר להגנה על שמו הטוב, שהינה זכות חוקתית. העותר הוסיף וטען, כי צירוף המלצות המשטרה באשר להגשת כתב אישום בתיקי חקירה קיימים, עומד בניגוד להנחיית השר לבטחון פנים משנת 2002 ,אשר ניתנה על דעתו של היועץ המשפטי לממשלה דאז, אליקים רובינשטיין, ובאישור ועדת הפנים של הכנסת (פרוטוקול ישיבה מס' 435 של ועדת הפנים ואיכות הסביבה, הכנסת ה-15) 2002.7.1( הנחיית: להלן) (www .knesset.gov.il /protocols /data /rtf/pnim/2002-07-01.rtf השר לבטחון פנים). הנחיית השר לבטחון פנים, כך נטען, אוסרת על המשטרה למסור לתביעה המלצות בשאלת העמדה לדין של נחקר פלוני, הנחיה אשר לא בוטלה מעולם.
בפני בית המשפט העליון טענה המשטרה, שכלל איננה מעבירה לגורמי התביעה "המלצה" בשאלת העמדת חשוד פלוני לדין, אלא סיכום חקירה, בהתאם להנחיות היועץ המשפטי לממשלה, הכולל את עמדתה בעניין התשתית הראייתית הרלוונטית. לעניין פרסום תמצית סיכום החקירה, בהעדר "המלצות" כאמור, נטען, כי הפרסום ייעשה בהתאם להנחיה מס' 1003.4 ,באישורו של היועץ המשפטי לממשלה.
בית המשפט העליון קבע, שלאור שהמשטרה כלל אינה מעבירה המלצות הנטען, אלא סיכום חקירה בלבד, הרי שאין מקום לתת צו כנגד המשטרה, בדבר המלצות שלטענתה כלל היא אינה מפרסמת.
בית המשפט העליון אף קבע שהשאלה כאמור כבר נבחנה ואושרה על ידי בית משפט בבג"ץ 07/5039 שורת הדין
Law Israel נ' משטרת ישראל (2009.1.14) (להלן: עניין שורת הדין). דומה, כי הדברים שנאמרו בעניין שורת הדין יפים גם לענייננו:
"לא מצאנו כי בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה נפל פגם של חוסר חוקיות או חוסר סבירות. אין כל מחלוקת כי סמכות ההחלטה על העמדה לדין נתונה לרשויות התביעה ולהן בלבד. אופן העברת חומר החקירה מהמשטרה לידי התביעה, כל עוד הוא נעשה במסגרת הדין, הוא בעיקרו של דבר, עניין הנוגע להתנהלותן הפנימית של רשויות האכיפה והיועץ המשפטי לממשלה הוא הגורם המתאים להתוות את המדיניות בהתחשב בשיקולים השונים הנוגעים לדבר. היועץ המשפטי לממשלה הביא בחשבון הנחייתו את היתרונות הטמונים בקבלת עמדת המשטרה בסוגיות דיות הראיות שנגבו על ידה, הן מבחינת המשטרה עצמה הן מבחינת התביעה, ומצד שני שקל את הצורך לצמצם את אפשרות הפגיעה בזכויות החשוד. כמובן, לא ניתן להתעלם מן הגבול הדק שעשוי להיות במקרים מסוימים בין חוות דעת לגבי תשתית הראיות לבין המלצה ממש, אולם נראה כי האיזון שנעשה על ידי היועץ המשפטי לממשלה (כגורם המוסמך) הוא סביר וככל שיתברר כי ראוי ליתן הנחיות משלימות או הבהרות אחרות יעשה כן בוודאי"
עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

יום שבת, 12 ביולי 2014

איקיוטק - פסקי דין בעניין איקיוטק

בית המשפט המחוזי בתל אביב בחן לעומקן את הטענות והראיות בקשר לעסקאות ולחיובים של חברת איקיוטק 
וקבע בתום ההליך המשפטי במסגרת ת.צ. 1860-09 עו"ד עמית זילברג נ' במרום הפקות ואח', כי:

"הוכח בפני, במקרה הנדון, שגביית שירותי התוכן אותם קיבל התובע נעשתה כדין , לאחר שהתובע ביצע במודע את כל אותן הפעולות וההתקשרויות החוזיות המפורטות בכתבי התשובה של "במרום" "פלאפון" ו"סלקום" לרבות רישום ואישור כי קרא מסמכים אלו , וכי הוא מסכים לקבל שירותי תוכן אלו בתשלום"

בית המשפט המחוזי בפסק דינו של כבוד השופט י. פרגו עוד המשיך והדגיש, כי:

           "תהליך רישום התובע לשירות האודישנים דרש, כמתואר לעיל, פעולות אקטיביות רבות אותן ביצע התובע בעצמו , לרבות אישור תקנון ותנאי התקשרות בתשלום , המפורטים בצורה בולטת לעין , הן בדף המסר הראשון  אליו נכנס התובע והן בתקנון אותו הוא נדרש לאשר כתנאי להמשך הרשמתו , כאשר בהמשך הוא מזין גם פרטים אישיים , שם משתמש ומקבל סיסמא שרק באמצעותה הוא יכול להשלים את הרישום ובהמשך לפתוח את שירותי האודישנים המוצעים לו בתשלום."

גם לאחר הלינץ' התקשורתי וההתעמרות השלטונית כנגד מר אופק וכנגד חברת איקיוטק, 
עוד המשיכו בתי המשפט שמטבע הדברים מסתמכים על ראיות ולא על רכילויות, וקבעו 
בשורה ארוכה של תיקים משפטיים, כי החובות הנדרשים על ידי איקיוטק הינם חובות 
שבדין.

 כך למשל, בתיק 12527-04-14 איקיוטק שירותי תוכן בתשלום נ ארפי יעל בפני בית המשפט השלום 
בנתניה, נקבע ביום 21.06.2014, כי:

 "לאחר שעיינתי בהבהרה הרי התובעת מבקשת להכיר באישור שנעשה באופן אלקטרוני , כראשית ראייה, בכתב , לצורך הגשת תביעה בסדר דין מקוצר. אני סבורה לאחר העיון בהברה, שניתן בימנו , להכיר באישור שכזה שנעשה (אליבא התובעת)  ע"י הנתבעת עצמה..."

בין פסקי הדין הרבים לטובת החברה, ניתן למצוא גם החלטה שניתנה בתיק שהתנהל מול קטינה שנרשמה 
לשירותי איקיוטק בת.א. 12527-04-14 איקיוטק שירותי תוכן בתשלום נ' שלי בטיטו ואח', כדלקמן:

"לאחר שייענתי בכתבי הטענות על כלל נספחיהם , שמעתי את הצדדים ובאי כוחם , לקחתי בחשבון את כלל השיקולים המנחים את בית המשפט עת מוכרעת תובענה על דרך הפשרה ובנסיבות העניין באתי לכלל מסקנה , כי לסילוק סופי מלא ומוחלט של טענות התובעת נגד הנתבעים ישלמו הנתבעים ביחד ולחוד לתובעת סך כולל של 525 ₪ ."

    ממילא נזכיר גם את פסיקת בית המשפט השלום בתל אביב בת.א. 181890/02 שקבעה, כי:

"כשם שאין אנו מצפים להגשתם של מסמכים כתובים על עלי פפירוס, או כתובים  על הקלף, כך אין חובה להסתמך אך ורק על חוזים, בין אם הם כתובים בכתב יד ובין אם הם מודפסים במכונת כתיבה או בעזרת תוכנת מחשב.
עם התגברות השימוש במכשור אלקטרוני לצורך קשרי מסחר שונים, הרי שחתימות  אלקטרוניות שונות עשויות לשמש אינדיקציה ל"ראשית ראיה בכתב", לא פחות מאשר חוזה מודפס וחתום בחתימה ידנית.
אם לא נאמר כן, נשאיר את עולמנו המשפטי שקוע באפלת ימי הביניים, שעה  שעולם המסחר מתקדם ונעזר במכשור אלקטרוני.
יש להתאים את המשפט למעשה ולקבוע כי הזמנות שנעשו באמצעים חדישים, כגון ההזמנה המקוונת נספח א, אינן פחותות מהזמנות כתובות ידנית, באשר כל האפיונים של ראשית ראיה בכתב וייחוד הצדדים מצויים בהן בצורה ברורה."
 לא מיותר לציין, שבתי המשפט בישראל קבעו שוב ושוב כי החובות הנדרשים על ידי חברת איקיוטק הינם חובות 
שבדין, ובין היתר ולאחרונה גם בתיקים המשפטיים הבאים שנדנו בבתי משפט השלום השונים:


ת.א. 33597/01/14, ת.א. 27056/01/14, ת.א. 26938/01/14, ת.א. 41166/02/14, ת.א. 29795/01/14, ת.א. 41166/02/14, ת.א. 23878/01/14 , ת.א. 23839/01/14, ת.א. 26995/01/14, ת.א. 26830/01/14, ת.א. 32518/02/14, ת.א. 41119/02/14, ת.א. 12336/04/14, ת.א. 17421/04/14, ת.א. 17048/04/14, ת.א. 7779-04-14,
ת.א. 7786-04-14.

יום שישי, 28 במרץ 2014

Noam Kuris: נ. קוריס ושות' משרד עורכי דין ומגשרים: עו"ד נועם ק...

Noam Kuris: נ. קוריס ושות' משרד עורכי דין ומגשרים: עו"ד נועם ק...: נ. קוריס ושות' משרד עורכי דין ומגשרים: עו"ד נועם קוריס קישורים ומידע באינטרנט : נ. קוריס שות' -  עו"ד נועם קוריס הבלוג ...

יום רביעי, 19 במרץ 2014

נ. קוריס ושות' - נוכחות ברשת

אודות עו"ד נועם קוריס:
נועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריס

נ. קוריס ושות' עורכי דין ומגשרים

נ.קוריס - linkedin
נ.קוריס - weebly
נ.קוריס - ynet
נ.קוריס - פייסבוק
נ.קוריס - כלכליסט
נ.קוריס - wordpress
נ.קוריס - nana10
נ.קוריס - bloger.co.il
נ.קוריס - tumblr
נ.קוריס - tapuz
נ.קוריס - youtube
נ.קוריס - google.plus
נ.קוריס - blogspot
נ.קוריס - themarker

יום שני, 17 במרץ 2014

נ. קוריס ושות' - מידע עורכי דין

נ. קוריס ושות' - מידע וקישורים

ארכיון הבלוג